המשיח יימכר במחיר שלושים שקלי כסף

הפניה: זכריה יא 13-12

התגשמות: מתי כו 15-14, כז 3, כז 10-9

זכריה יא עוסק במנהיגים של עם ישראל אותם הוא מתאר כרועי-צאן מושחתים. כחלק מסיפור המשל, זכריה מקבל מאלוהים את תפקיד הרועה ומסלק את שלושת הרועים הרעים. פרק זה הוא חלק מכל הטקסט המשיחי המופיע בפרקים ט-יב. בפרק זה מסופר שהעם דוחה דווקא את הרועה המשיחי האמיתי (שזכריה מייצג). בתגובה לכך הרועה המשיחי גודע מקל בשם "נֹעַם" כדי להראות שהם הפרו את הברית שלהם עם אלוהים. בשלב הזה זכריה מסיר מעליו את תפקידו כרועה ומבקש לקבל שכר של עבד על מאמציו. אלוהים מורה לו להשליך את שלושים הכסף לבית המלאכה (בית היוצר) בבית המקדש. אחת הפרשנויות מציעות שייתכן והיוצר עיצב אליל מהכסף, כדי להמחיש ולהבהיר ללא ספק שהעם דחה את ה'. באותה נקודה שובר זכריה את המקל השני בשם "חֹבְלִים" כדי לסמל את הקרע באחווה בעם. לסיכום, הקשר בין אלוהים לעם נגדע וגם הקשר של העם אחד עם השני.

מתי אינו מצטט את זכריה כנבואה ישירה, אלא כתבנית שבאה לידי ביטוי בחייהם של ישוע ויהודה. ישוע כחלק ממסורת נביאי ישראל, נזף בהנהגה של ישראל באותם ימים על היותה שקרית וצבועה. עם זאת, את הרועה האמיתי, ישוע עצמו, דחה העם והתייחס אליו כנחות וחסר ערך, כמו שלושים הכסף שהיו מחירו של עבד. כאשר יהודה בגד בישוע בתמורה לכסף, הסכום ששולם לו על ידי אלה שהתיימרו להיות המנהיגים האמיתיים של העם היה – שלושים שקל, לכאורה, להציג את המשיח כעובד שכיר.

אבל מהציטוט של מתי יש התייחסות לירמיהו. משום כך שמו נזכר במתי כז 9. כאשר מתי מצטט ציטוטים הכוללים סופרים רבים, הוא מזכיר את שמותיהם של הנביאים הראשונים ולא של האחרונים.

המושג "יוֹצֵר" מופיע בירמיה יח 11-1 במסר על ריבונותו של אלוהים; כלי היוצר מופיע בירמיה יט 13-1 בפרק העוסק במשפט הכולל אזכור של "דַּם נְקִיִּם" בעוד ירמיהו קונה "שדה" בפרק לב.

כנראה הרעיון שמתי מבקש להבהיר הוא שאלוהים, בריבונותו, מפקח על הכול, ובוודאי על הגשמתה של נבואה; כאשר דם נקי נשפך במותו של ישוע (ראה מתי כז 4, שם אומר יהודה: "חָטָאתִי, כִּי דָּם נָקִי הִסְגַּרְתִּי"(. הקשר לירמיה פרק לב הוא כנראה זה: הפרק הזה נוגע לברכות שיהיו מנת חלקו של עם ישראל כשיחבור שוב ל-ה'. ייתכן והפנייה של ירמיהו כאן מציעה שאפילו בעיצומה של הבגידה ושפיכת דם נקי, עדיין תבוא הברכה והשיקום דרך קורבן הכפרה של ישוע.

זוהי איננה התגשמות פשוטה וישירה של נבואה. אבל לא כל הנבואות פועלות באותו אופן. במקרה זה, מתי רואה נבואות על רועי שקר רעים, חוסר ערך כלפי הרועה משיח, ריבונות אלוהים ודם נקי שנשפך אשר יחד כולם מתנקזים לבגידה בישוע. זכריה יא וירמיה יט מתארים פעילות שאלוהים ציווה על הנביאים לבצע, כדי להעביר מסר לעם בצורה של משל. ההתגשמות הדרמטית שלהם באה לידי ביטוי באירועים מבשורת מתי כו ו-כז.