מהי הבשורה?
הבשורה היא החדשות הטובות באמת[1], עדות לאהבתו הנשגבה מדעת של אלוהים[2] והגשמתן של נבואות והבטחות אלוהים לבני אדם[3] שנבראו בצלם אלוהים[4], אך הפכו לאסיריו של המוות והשטן, הן באופן פיזי והן באופן רוחני, בעקבות הנפילה בחטא[5]. הבשורה מכונה גם בשורת המשיח[6] משום שבמרכזה עומדת דמותו של המשיח[7], הן כמביא את דבר הבשורה והן כמי שמוציא אותה לפועל מראשיתה ועד סופה[8]. דבר אלוהים מלמד שבני האדם לא יכולים להצדיק את עצמם ולקבל סליחת חטאים וצדקה[9] גם אם ינסו לשמור על חוקים כלשהם[10]. אדם וחווה נכשלו בניסיון לציית לאיסור אחד בלבד[11]. עם ישראל נבחר וסיפורו מגולל בתנ"ך כדי להראות לכל העולם שגם הניסיון לציית לאלוהים לפי מערכת חוקים מאורגנת באופן דתי ושלטוני – לא צלח[12]. אלוהים מרמז ומנבא בדברו שהישועה יכולה לבוא רק על ידי התערבות אלוהית בעולם, אשר תביא לתיקון העולם[13]. תכלית הבשורה היא שהמשיח הוא אלוהים שלבש בשר ודם[14] (מכונה גם בן האלוהים) שנשלח עלי ידי אלוהים האב כדי לשאת את חטאות בני האדם על עצמו ולמות עבורם ובמקומם[15], כך שכל המאמין בו יקבל סליחת חטאים[16], ייוושע מן המוות[17], יזכה בחיי עולם ויעבור ממלכות השטן והעולם הזה אל מלכות האלוהים[18]. המשיח קם מן המתים ביום השלישי ובכך הוכיח את ניצחונו על המוות[19]. לאחר 40 יום ישוע עלה לשמיים וישב בכיסא האב, בהבטחה לשלוח את רוח הקודש אל המאמינים בו[20]. 50 יום לאחר עלייתו לשמיים של ישוע, בחג השבועות, שפך אלוהים את רוחו על 120 תלמידים ובכך השלים את פועל הבשורה[21]. ישוע מילא עד תום[22] את פועל הישועה שלו בעולם, ממש כפי שאלוהים האב חתם את הבריאה ביום השבת[23]. הבשורה כעת חיה ופועלת ממש כמו מעשה בראשית[24], אך בשונה מכוח הטבע המחזורי שאלוהים ברא ובו יש חיים ומוות, הבשורה היא כוח של חיים בלתי פוסקים[25], כוחו של רוחו של אלוהים. החיים של המשיח בעולם הזה הן הגשמה של נבואות רבות שדיברו על ההתערבות של אלוהים בעולם על-ידי שליחתו של שליח מטעמו כדי להציל את בני האדם מתוצאות החטא וממשפט-מוות[26]. המוות של המשיח, בן האלוהים, מהווה קורבן מושלם[27] וסופי עבור חטאות כל העולם, ובמותו על הצלב, ישוע לקח על עצמו את כל הקללות[28], החוליים והמכאובים שהם תוצאה של חטאות האנושות[29], כדי שבני האדם יירשו את הברכות שהובטחו להם מראש על ידי האלוהים[30]. התקומה של המשיח מן המתים ועלייתו לשמיים מעידה על עוצמת כוחו של המשיח ועל הסמכות שלו מעל כל סמכות ושררה[31]. האהבה של אלוהים לבני אדם והרצון שלו להיות עם בני האדם לנצח במלכותו באים לידי ביטוי בכך שאלוהים שלח את בנו למות עבור חטאות העולם ואהבתו נחתמת במתן רוח הקודש לכל מאמין, רוח אלוהים השוכן בלבבות בני האדם. במציאות זו כל מאמין הוא בריאה חדשה ואלוהים שוכן בו[32]. זוהי הבשורה בקיצור, אכן חדשות טובות, מהפך מדהים ומופלא ממצב של גירוש אדם מגן-עדן ואיבה בין בני אדם לקשר אישי ונצחי עם הבורא ורוח של אהבה בין הבריות[33].
מראה מקום
[1] ישע' נה 7; לוקס ב 10
[2] אפס' ג 19; א יוח' ד 9-14
[3] ברא' יב 3; יח 18; כח 14; מעה"ש ג 25; גלט' ג 8
[4] ברא' א 27;
[5] ברא' ג; אפס' ב 1-2; א יוח' ג 8
[6] מרק' א 1; רומים א 16
[7] גלט' ב 20
[8] עבר' יב 2
[9] ישע' סד 6
[10] פיל' ג 9; דבר' כז 26; גלט ג 10
[11] ברא' ב 17; ג 11
[12] דבר' לא 29; לב 1-44; יהושע כד 19-20; מלכ' ב יז 7-17; ירמ' לא 31-32
[13] ברא' ג:15; דבר' ל 6; יחז' לו 26-27; ישעיה יא
[14] א טימ' ג:16;
[15] יוח' ג:16
[16] ישע' נג; טיט' ב 14
[17] יוח' יא 25
[18] קול' א 13
[19] אפס' א 20; א קור' טו 55-57;
[20] לוקס כד 49; יוח' יד 26
[21] מעה"ש ב 1-4
[22] יוח' יט 30
[23] מתי יא 28; עבר' ד 9-10;
[24] ב קור' ה 17; אפס ב 10
[25] עבר' ז 16; יוח' ד 14
[26] דבר' יח 18;ישע' ט 6-7; יוח' א 45;
[27] א פטר' א 18-19
[28] גלט' ג 13
[29] ישע' נג 4-6
[30] אפס א 3
[31] אפס' א 20-22
[32] א קור' ג:16; אפס' ב 22;
[33] א יוח' ד 16-21