המשיח יהיה קורבן מרצון

הפניה: בראשית כב 18-1

התגשמות: יוחנן ג 16; עברים יא 19-17

בראשית כב מספר את אחד הסיפורים המוזרים בכתובים. רוב הפרק עוסק בעקדת יצחק. הקטע הזה נקרא בכל שנה בראש השנה והוליד מספר עצום של דרשות, הרהורים, חיבוטי מחשבה ומדרשים.

סיפור העקדה עוסק בקריאתו התמוהה של אלוהים לאברהם: "קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ אֶת־יִצְחָק, וְלֶךְ־לְךָ, אֶל־אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ" (בראשית כב 2). הדרישה הזאת מוזרה במיוחד מכיוון שהתורה אוסרת על הקרבת בני אדם. אף על פי כן, אברהם לוקח את יצחק, עולה על ההר, מניח את יצחק על המזבח, לוקח את המאכלת כדי להרוג את בנו ועוצר רק כאשר נשמע קולו של מלאך ה' מן השמיים: "אַל־תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל־הַנַּעַר, וְאַל־תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה; כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי־יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" (בראשית כב 12). וכשאברהם נשא את עיניו, הוא ראה אייל נאחז בקרניו בין השיחים, את האייל שהיה לקורבן האמיתי במקומו של יצחק.

בפרק זה פזורים רמזים לכך שאולי לא הכול כפי שנראה בהתחלה. בדרך, אומר אברהם לנעריו, "שְׁבוּ־לָכֶם פֹּה עִם־הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד־כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (בראשית כב 5). האם הייתה זאת תחבולה? האם אברהם ידע משהו? ואז, כשיצחק תוהה מדוע אין שה לעולה, אביו אומר לו, "אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" (בראשית כב 8). שוב: האם היה זה שקר או תקווה אמיתית?

מארק שאגאל היה אחד הציירים היהודים הבולטים במאה העשרים וחלונות הויטראז' הצבעוניים שלו מעטרים את בית החולים הדסה בירושלים. הוא גם צייר אירועים מקראיים רבים ביניהם "קורבן יצחק". שם רואים את אברהם מחזיק את המאכלת, את יצחק קשור למזבח – בצהוב; את מלאך אלוהים עוצר את אברהם – בכחול; ואת האייל בתוך שיחים - בירוק. ואז בצד ימין למעלה רואים את ישוע נושא את הצלב – בצבע חום, כשצבע אדום זולג משם על אברהם - מרמז על דם.

מה יכולה להיות המשמעות של כל זה? שאגאל לא היה מאמין בישוע ובכל זאת הוא ראה את הקשר בין ישוע לבין העם היהודי ואולי אפילו בין התנ"ך לברית החדשה. בשביל שאגאל ישוע לא היה המשיח אלא סמל יהודי מובהק למוות על קידוש השם. כמו כן, העקדה של יצחק רומזת על משהו שאולי שאגאל ביקש לבטא.

הפסוק המפורסם מהבשורה על פי יוחנן פרק ג 16, אומר כך: "כִּי כֹּה אָהַב אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם עַד כִּי נָתַן אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ לְמַעַן לֹא יֹאבַד כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ, אֶלָּא יִנְחַל חַיֵּי עוֹלָם". כשם שאברהם נקרא לעלות לעולה את בנו יצחק, את בנו יחידו, כך הקריב אלוהים את בנו יחידו; כשם שאברהם אהב את אלוהים וציית לו, כך אהב אלוהים את העולם. הצלתו של יצחק בסוף הסיפור מאפשרת להבטחות אלוהים להמשיך להתקיים דרך יצחק ויעקב בנו. אם יצחק באמת היה לקורבן עולה, ההבטחות שנתן אלוהים לאברהם בבראשית יב 3 לא היו מתגשמות לעולם. וכתפנית לכל זה, הואיל וישוע הועלה כקורבן, ההבטחות האלה התקיימו למען העולם כולו (קרא פרשנות על בראשית יב 3). העקדה היא כמראה שדרכה אנחנו יכולים לראות את ישוע, ואולי היא שם בתנ"ך רק מסיבה זאת.

באיגרת אל העברים יא 19-17 נאמר: "מִתּוֹךְ אֱמוּנָה הִקְרִיב אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּעֵת שֶׁנֻּסָּה; הוּא שֶׁקִּבֵּל אֶת הַהַבְטָחוֹת הִקְרִיב אֶת יְחִידוֹ, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ, "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע", בְּחָשְׁבוֹ בְּלִבּוֹ כִּי הָאֱלֹהִים יָכוֹל לְהָקִים אֲפִלּוּ מֵעִם הַמֵּתִים; מִשָּׁם, בִּבְחִינַת מָשָׁל, אַף קִבֵּל אוֹתוֹ".

הייתכן שאמונתו של אברהם בהבטחות אלוהים הייתה כל כך חזקה שהוא האמין וקיווה כשלא הייתה תקווה, שיצחק ישרוד כדי לראות את ההבטחות האלה מתגשמות? והנה קשר נוסף לישוע: יצחק "קם מן המתים" באופן סמלי בעוד ישוע קם באמת מן המתים והבטיח את קיומן של הבטחות אלוהים.