המשיח ייוולד מבתולה

הפנייה: ישעיהו ז 14

התגשמות: מתי א 23-22; לוקס א 35-31

הנבואה הזאת יותר מאחרות עוררה אין סוף ויכוחים הנוגעים לשאלה: האם היא התגשמה בתקופתו של ישעיהו, או אולי בתקופה מאוחרת יותר? האם המילה "עלמה" משמעותה בתולה או אישה צעירה? האם השליח מתי ציטט את הנבואה עם טעות ועיוות את משמעותה?

שתיים מתוך ארבע הבשורות מתייחסות ללידה של ישוע מבתולה, אבל רק מתי מצטט את ישעיהו. להלן שני הקטעים בהקשרם הרחב:

בְּעוֹד שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בָּזֶה נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ יהוה בַּחֲלוֹם וְאָמַר: 'יוֹסֵף בֶּן דָּוִד, אַל תַּחְשֹׁשׁ לָקַחַת אֵלֶיךָ אֶת מִרְיָם אִשְׁתְּךָ, כִּי אֲשֶׁר הוֹרָה בָּהּ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא. הִיא יוֹלֶדֶת בֵּן וְאַתָּה תִּקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ, כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ מֵחַטֹּאתֵיהֶם'. כָּל זֶה אֵרַע לְמַעַן יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁדִּבֵּר אֲדֹנָי בְּפִי הַנָּבִיא: 'הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל'.  לְאַחַר מִכֵּן הֵקִיץ יוֹסֵף מִשְּׁנָתוֹ וְעָשָׂה כְּפִי שֶּׁצִּוָּהוּ מַלְאַךְ יהוה. הוּא לָקַח אֵלָיו אֶת אִשְׁתּוֹ מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אוֹתָהּ עַד אֲשֶׁר יָלְדָה בֵּן, וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ (מתי א 25-20).

אָמַר לָהּ הַמַּלְאָךְ, "אַל תִּפְחֲדִי, מִרְיָם, כִּי מָצָאת חֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים. הִנֵּה תַּהֲרִי וְתֵלְדִי בֵּן, וְתִקְרְאִי שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ. הוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן־עֶלְיוֹן יִקָּרֵא, וַיהוה אֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ אֶת כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו. וְיִמְלֹךְ עַל בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וְאֵין קֵץ לְמַלְכוּתוֹ". אָמְרָה מִרְיָם אֶל הַמַּלְאָךְ, "אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה, הֲרֵי אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִישׁ"? הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ וְאָמַר: "רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא עָלַיִךְ וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלַיִךְ. לָכֵן קָדוֹשׁ יִקָּרֵא הַיִּלוֹד, בֶּן־אֱלֹהִים. וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ גַּם הִיא הָרְתָה בֵּן בְּזִקְנָתָהּ, וְזֹאת שֶׁקָּרְאוּ לָהּ עֲקָרָה הָרָה זֶה הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, כִּי לֹא יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל דָּבָר" (לוקס א 37-31).

כבר מן ההתחלה אפשר לומר שני דברים: ראשית, בעבור אלה הטוענים שבתולה איננה יכולה ללדת מסיבות מדעיות ופיזיות, אומר לוקס: "כי לא ייפלא מאלוהים כל דבר". אם אנחנו מאמינים שאלוהים ברא את העולם יש מאין, אנחנו בהחלט יכולים להאמין שהוא יכול לשים בצד את החוקים הפיזיקליים החלים במצבים כאלה. ושנית, יש המתייחסים לכך שישוע מעולם לא נקרא בעצמו בשם "עמנואל" באף אחת מן הבשורות. אבל אותה תופעה מתרחשת עם שלמה המלך:

וַיְנַחֵם דָּוִד, אֵת בַּת־שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ; וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא (וַתִּקְרָא) אֶת־שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה, וַיהוָה אֲהֵבוֹ.  וַיִּשְׁלַח, בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא, וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ, בַּעֲבוּר יְהוָה.

כמו שאנחנו יודעים, שלמה מעולם לא נקרא "ידידיה". השמות האלה אינם רק כינויים, השמות הנוספים האלה (עמנואל וידידיה) מספרים לנו משהו על טיבו של האדם שנושא אותם גם אם אין בהם שימוש ביום יום.

נקודת המחלוקת העיקרית על ישעיהו ז 14 מתייחסת למשמעות המילה "עלמה" (1), לאדם שאליו מתייחסת הנבואה (2),  לשימוש של מתי בנבואה של ישעיה (3).

משמעות המילה "עלמה"

מייקל בראון, יהודי מאמין בישוע שלמד שפות של המזרח הקדום מציע את הפירוש הבא למילה "עלמה": בעוד המילה "עלמה" יכולה להצביע על בתולה, פירושה איננו במפורש "בתולה" אלא גיל בגרות ואינו מתייחס לטוהר מיני (לפרטים נוספים:Michael L. Brown, Answering Jewish Objections to Jesus, vol. 3, Messianic Prophecy Objections, section 4.3).

יש שיחשבו שקו המחשבה הזה מחבל במקרה של לידת בתולין. אבל הוא איננו. אם נתרגם את המילה "עלמה" כאישה צעירה שהגיעה לפרקה בתרבות בימיו של ישעיהו, היא נחשבה לבתולה! במילים אחרות, במקום הצורך העז להוכיח מעל כל צל של ספק שהמילה "עלמה" משמעותה "בתולה", אפשר פשוט לומר ש"עלמה" בתרבות הזאת הייתה "בתולה".

משמעות המילה "בתולה"

אז למה בעצם ישעיהו לא השתמש במילה "בתולה" במקום "עלמה" אם לכך התכוון? בראון טוען שהמילה "בתולה" יכולה להיות בשימוש גם כאשר רק רוצים לומר אישה צעירה.

1. בבראשית כד 16 נאמר על רבקה: "בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ". התוספת: "ואיש לא ידעה" (שפירושה "איש לא שכב איתה, לא קיים איתה יחסים מיניים") מצביעה על כך שהמילה "בתולה" לבדה איננה מצביעה על אישה שלא ידעה איש.

2. בפסוקים הבאים הפירוש "עלמה, אישה צעירה" למילה "בתולה" הגיוני יותר: ישעיהו כג 4; יחזקאל ט 6; איוב לא 1; יואל א 8 (מתייחס לאלמנה); ישעיהו מז 1 (הבתולה איבדה את בעלה ואת ילדיה בפסוקים 9-8).

3. בשפות עתיקות ודומות מילים שוות ערך למילה "בתולה" מתייחסות לעיתים קרובות למישהי הרה או למי שהייתה מעורבת ביחסים אינטימיים.

אם כך, המילה "בתולה" לא התאימה לישעיהו אם התכוון להצביע רק על "בתוליות" במובן הפיזי של המילה (לפרטים נוספים, ספרו של בראון המוזכר לעיל).

למי מתייחסת הנבואה?

ההקשר של הנבואה בישעיהו

ההקשר של ישעיהו ז עוסק בהתקפה של ארם והשבטים הצפוניים של ישראל על יהודה. שימו לב:

1. מטרת ההתקפה הייתה להדיח את מלך יהודה, צאצא של דוד, ובכך לשים סוף לשושלת דוד – אותה שושלת  שאלוהים הקים והבטיח לקיים תמיד. למעשה, התקפה זאת הייתה על אלוהים עצמו.

2. למלך יהודה הנוכחי, אחז, הייתה אמונה שטחית. ההבטחה של אלוהים מישעיהו ז 9-7 ששני יריביו (ארם ושבטי ישראל הצפוניים) יושמדו לא נענתה באמונה מצד אחז. אלוהים אפילו מציע לתת לאחז אות, אך אחז מסרב להצעה ואומר: "לֹא־אֶשְׁאַל וְלֹא־אֲנַסֶּה אֶת־יְהוָה", תוך שימוש בכתוב בספר דברים ו 16 כתירוץ. הדבר נשמע כאילו מישהו הזמין אותך בחום לביתו לארוחת ערב ובתגובה אתה עונה: "לא אבוא כי אינני רוצה לכפות את עצמי על אף אחד".

3. בנימה של כעס פונה אלוהים לבית דוד כולו (פונה ברבים כלומר לא רק לאחז). אלוהים לוקח יוזמה ונותן את אות העלמה שתלד בן ותקרא שמו עמנואל.

מכיוון שהאות לעמנואל אמור לסמל לאחז שאלוהים הציל את ישראל, אנחנו יכולים לומר שהאות התגשם בימי אחז כאשר אדם מסוים נולד לאישה צעירה ונשואה שהגיעה לפרקה. אותו אדם, אף על פי שלא נקרא "עמנואל" (ראה דיון לעיל), היה האות לכך שאלוהים נכח בקרב עמו והציל את יהודה. כמעט לא משנה מי היה האדם הזה. אחז וביתו ודאי ידעו זאת. עם זאת הנבואה לא מסתיימת שם כי היא ניתנה גם לכל בית דוד. אם כך...

איך משתמש מתי השליח בנבואה?

לעיתים נבואה מורכבת הרבה יותר ממה שהיא נראית בתחילה. בשמות ג 16-17, אלוהים הבטיח למשה שהוא יוציא את ישראל ממצרים אל הארץ המובטחת. אך הבטחתו של אלוהים לא התקיימה לפני שבני ישראל נדדו במדבר במשך 40 שנה, לא לפני שמת הדור הראשון שעזב את מצרים ולא לפני שבני ישראל התמודדו עם מכשולים ואירועים אחרים לאורך הדרך, אשר כלל לא הוזכרו כשניתנה ההבטחה המקורית.

דוגמה נוספת לכך היא הבטחתו של אלוהים לדוד לכונן את כיסאו לעולם (ראה שמואל ב ז 18-13; דברי הימים א יז 14-11). ועם זאת, טוען הפרשן קרייג בלייזינג: "לא נאמר דבר על שושלת מלוכה, על פילוג מאוחר של הממלכה, על בעיות עם כוחות האויב, על חורבן ירושלים והמקדש ועל מלכות דוד שתיפסק למשך ארבע מאות שנה... יש לשים לב שבמהלך אותה היסטוריה כל אחד ממלכי בית דוד נשען על הבטחת ברית דוד המקורית, בעוד הנבואה דיברה על מישהו שעתיד לבוא ולהגשים את ההבטחה הזאת לנצח".  בלייזינג מכנה זאת: "מורכבות היסטורית של דפוסים נבואיים בהכוונת אלוהים".

אפשר לראות משהו דומה עם נבואת ישעיהו מפרק ז 14. בימי אחז נולד ילד ששימש כאות לכך שאלוהים יושיע את ישראל. אבל אותה ישועה לא החזיקה מעמד, כאמור "מורכבות" בשפתו של בלייזינג. ישראל שוב נקלעו לשליטתם של שליטים מדכאים שהמשיכו כך, למעט הפוגות קצרות, עד השלטון הרומי במאה הראשונה. אף על פי ששלטונו של דוד אמור היה, על פי הנבואה, להימשך לעולם ולהביא שלום ושגשוג, רבים ממלכי בית דוד היו רשעים שהביאו הרס ולא גאולה. התקווה המשיחית נשאה עיניים לצאצא של דוד שיגשים את ההבטחה המקורית שאלוהים נתן לדוד.

מתי מצטט את ישעיהו ז 14, את ההבטחה שלא ניתנה רק לאחז אלא לכל "בית דוד" – לעם היהודי כולו. בתקופתו של מתי השליח, הייתה יהודה עדיין תחת דיכוי וזקוקה לגאולתו של "עמנואל", לגאולה ממישהו המוכר כ: ״אלוהים איתנו״ (עמנו-אל) הפעם, הנבואה מתגשמת במלואה: אם אתה מקבל את תורת הברית החדשה, ישוע היה באמת אלוהים עמנו, "עמנואל", האלוהים שלבש בשר. ולמען לא נשכח, מרים נותרה, פשוטו כמשמעו, "אישה שהגיעה לפרקה" ולא קיימה יחסים מיניים עם בעלה עד להולדתו של ישוע. אחז קיבל אולי את "עמנואל" בתקופתו כאות לכך שאלוהים היה עם ישראל, אך עם התגלמותו של אלוהים בבשר, ישוע היה עמנואל עבור העם היהודי כולו. "עמנואל" האחד והיחיד – אלוהים עימנו בישוע.

השימוש של מתי בישעיהו ז 14 היווה מקור לדיון ער. הפרשנות שלעיל אינה המילה האחרונה בנושא אלא מצביעה על דרך אחת להבנת הנבואה.