משיח וגאולה
בתנ״ך המושג "גאולה" מתייחס למספר סוגים שונים של גאולה: שיחרור קרקעות משעבוד לאדם אחר, הצלה מצרה, סיום אלמנות, הצלה ממוות וכו׳ אבל ישנה התייחסות מיוחדת לגאולת עם ישראל מהגלות (העונש הפיזי), ומהסתרת הפנים של אלוהים (העונש הרוחני) שבאים על עם ישראל בשל חטאיו. הציפייה לגאולה מתבטאת בכמיהה לגואל שיישלח על ידי אלוהים ויהיה מלך המשיח. בתנ״ך ישנן מספר נבואות מרכזיות שמתארות את זהותו של המשיח. למשל, הנביא מיכה ניבא שעל המשיח להיוולד בבית לחם אפרתה (מיכה ה). הנביא דניאל ניבא שעל המשיח לבוא לפני חורבן בית המקדש השני (דניאל ט). הנביא ישעיהו ניבא שעל המשיח למות בתור קורבן כפרה על חטאים (ישעיהו נג). הנבואות הללו ועוד עשרות נבואות אחרות התגשמו רק בדמות אחת ויחידה בכל ההיסטוריה - ישוע הנוצרי. ישוע המכונה בארץ ״ישו״ נולד לפני כאלפיים שנה בבית לחם אפרתה בעיר של דוד המלך. ישוע היה ״בן דוד״ כלומר צאצא של דוד המלך גם לפי שושלת היוחסין של אביו וגם מצד אימו. הוא גדל בגליל בעיר שנקראת נצרת. אביו היה נגר וגם ישוע מוזכר בברית החדשה בתור ״הנגר בן מרים״. אבל ישוע לא היה סתם נגר אלא בעל חכמה אלוהית. כשהוא לימד את המון העם, ישוע דיבר בסמכות שאיננה מן העולם הזה. הפרושים והצדוקים ראו בו איום לשלטון המונופוליסטי שלהם, ולכן הם העידו עדויות שקר והפיצו שמועות עליו כאילו הוא היה מכשף, ממזר, בוגד וכופר. אבל למעשה ישוע היה עמנואל (האל איתנו) כלומר אלוהים שלבש בשר-ודם ושכן בתוכנו. הוא המשיח, בן האלוהים שגילה לנו את פני האב השמיימי והביא גאולה רוחנית לא רק לעם ישראל אלא לכל האנושות דרך הברית החדשה, בדמו, הנשפך עבור החוטאים.