פיטר

אני ממוצא ערבי. נולדתי וגדלתי בכפר בצפון הארץ. שני ההורים שלי קיבלו את האמונה בישוע עוד לפני שבאתי לעולם. בילדותי ראיתי עד כמה החברה ואפילו האנשים הכי קרובים אלינו לעגו לנו, דחו אותנו והסתכלו עלינו כעל בוגדים, פשוט מכיוון שהיינו "משיחיים" ולא "נוצרים". בזמנו לא הבנתי מה ההבדל הגדול בין להיות משיחי ללהיות נוצרי, מכיוון שגם נוצרים מן השורה וגם ההורים שלי מאמינים בישוע. לפחות כך זה נראה לי אז.
כמו כל אחד מבני משפחתי הלכתי גם אני לקהילה. שם התאספנו ביחד עם עוד אנשים משיחיים, היינו שרים שרי הלל, מתפללים וקוראים מן התנ"ך והברית החדשה. בקהילה קיבלתי ידע רב על ישוע, על התנ"ך ועל ההיסטוריה של עם ישראל.
בגיל 18, כאשר הגיע הזמן שהיה עלי ללכת ללמוד, בחרתי ללכת כמה שיותר רחוק מן האזור בו גדלתי. והיתה לי סיבה טובה לעשות כך. במשך כל ילדותי סבלתי מרדיפות בבית הספר, מלעג מצד הדודים שלי, מן הציפיות הגבוהות שהיו להורי ממני וגם מהרגשה של חוסר חופש. היתה רשימה ארוכה של דברים שהיו אסורים עלי בכדי שאוכל לחיות חיי קדושה. כל מה שרציתי היה פשוט דבר אחד – חופש!
החלטתי לעבור לתל אביב. שם הרגשתי הרבה יותר חופשי וחיי התחילו להשתנות. רציתי להיות "גבר". התחלתי לעשן, לצאת עם בחורות ולעשות פחות או יותר כל מה שרציתי. אך זה לא היה כל הסיפור. באותה התקופה הרגשתי באופן ברור את השנאה והגזענות שהיתה ליהודים כלפי. כל פעם שהיה פיגוע הרגשתי שהאנשים ברחוב רצו להרוג אותי במבטים שלהם, וככל שהם שנאו אותי יותר, כך גם שנאתי אותם יותר. בכל פעם שעצרו אותי לבדיקת ביטחון הייתי מתמלא בשנאה כלפי ישראל. בסופו של דבר הבנתי שגם בתל אביב אני לא מוצא חופש ושלום – ושהגיע הזמן לעזוב את ישראל לגמרי.
כך התחיל המסע שלי בעולם. טסתי לשוויץ, חשבתי לעצמי "זהו, עכשיו אני בארץ ללא גזענות, במקום בו כולם חיים בשלום". לאחר שנתיים בשוויץ הבנתי שטעיתי. גם משם יצאתי פגוע ושבור לב. "טוב, לא נורא" אמרתי לעצמי, "אני אעבור לאוסטרליה, אולי שם יהיה לי יותר טוב". מישהו שהכרתי באוסטרליה הבטיח לי שאעבוד איתו במחשבים. חשבתי ששם יהיה שונה – אך כבר לאחר שבועיים מצאתי את עצמי ברחוב, בלי כסף ובלי כלום. הבחור שהכרתי גנב ממני את כל מה שהיה לי וזרק אותי מהבית. יום אחד, בעודי חי ברחוב, פגשתי בחור אנגלי שהיה מחלק עלונים ומדבר עם אנשים על הברית החדשה. התחברנו. ראיתי שלמרות שלא היה לאותו בחור הרבה כסף, למרות שהוא היה חי מתרומות – היה לו שלום שהפליא אותי, שלום פנימי. אותו שלום שתמיד חיפשתי! במשך שבועיים טיילתי איתו – וזה היה הטיול ששינה את חיי.
בכל יום בשבועיים האלה ראיתי את הקשר העמוק שלו עם אלוהים. כל פעם שהייתי מתבכיין על מצבי ועל כמה אני מסכן, הייתי מסתכל על חיים שלו ועל השלום שיש לו ופשוט נדהם. שאלתי אותו שוב ושוב "מאיפה יש לך את השלום הזה?" והוא היה עונה לי "זהו השלום של אלוהים שקיבלתי דרך ישוע". מאוד התאכזבתי מהתשובה שלו. חשבתי לעצמי "אוי רק לא זה! אני לא רוצה לחזור לעבר שלי! בטח יש דרך אחרת".
אחרי שהשבועיים שלנו ביחד הגיעו לקיצם, טסתי לניו- זילנד להיות עם אח שלי שהתגורר שם. חשבתי שאח שלי יבין אותי, שירחם עלי, וגם קיוויתי שמכיוון שהוא יותר מבוגר ממני הוא יוכל לענות על כל שאלותי. אך כמובן, זה לא היה בדיוק כך. רק עכשיו אני יודע להגיד את המשפט הבא: "לאלוהים היתה תוכנית אחרת".
גם בניו-זילנד לא מצאתי עבודה. אח שלי ואשתו נתנו לי גם הם את אותה התשובה שנתן לי הבחור מאנגליה. הם אמרו לי "רק ישוע יכול לתת לך את השלום, רק ישוע יכול לתת לך את האהבה, ורק ישוע יכול לשנות את החיים שלך". מכיוןן שלא היה לי הרבה מה לעשות שם וממש לא רציתי לחזור לישראל בקרוב – החלטתי לקרוא בספרים שהיו לאח שלי ולבדוק את העניין. קראתי, וקראתי וקראתי… ולהפתעתי ממש לא יכולתי להפסיק לקרוא. ככל שהייתי קורא יותר על אלוהים, כך הרגשתי שמח יותר, אבל במקביל לכך גם יכולתי לראות באופן ברור עד כמה התרחקתי מאלוהים ומדרכו. לבסוף הבנתי שישוע זה לא דת, ישוע זה לא הידע שלי, ישוע זה לא מה שמגביל אותי, אלא בדיוק ההיפך – ישוע הוא החופש שלי! הוא ,ישוע, בא לתת לי חופש, ושילם מחיר יקר כדי לתת לי את החופש שכל כך חיפשתי! ברגע מסויים פניתי לאלוהים בתפילה ובקשתי ממנו שיושיע אותי ויקח את המשקל הכבד שהיה עלי. ואכן – באותו רגע אלוהים לקח ממני את כל השנאה, הגאווה, החטא והריקנות – ומילא אותי באהבה שלו. קבלתי את השלום והחופש שחפשתי במשך כל חיי. בדיוק כמו שישוע: "ותדעו את האמת והאמת תשחרר אתכם" (יוחנן ח:32). פתאום חשתי אהבה לכל אלה שפגעו בי וקיבלתי אהבה מיוחדת לעם ישראל וליהודים. מנקודה זו התחיל המסע השלישי בחיים שלי. אלוהים שם בליבי את הרצון לחזור לארץ, לספר את אהבת אלוהים לעמו, לספר על השלום האמיתי שדרך ישוע כל אחד יוכל לקבל, ולספר על אהבתי האישית לעם ישראל. אלוהים בירך את המסע שלי בכך שנתן לי אשה ישראלית, יהודיה, שגם החיים שלה מעידים על השלום והישועה האמיתית של אלוהים דרך המשיח ישוע.