דן

נולדתי ביום הכי קדוש בשנה, יום הכיפורים. גדלתי בהרצליה בבית חילוני. כל יום כיפור הייתי רוכב על אופניים והיינו רואים סרטי וידאו בבית. כמובן שלא צמנו ואפילו לא סגרנו את התריסים בבית. הורי תמיד אמרו לאחי ולי שהאדם ברא את האלוהים ולא אלוהים את האדם. בבית הספר היסודי למדנו תנ"ך ואני תמיד האמנתי לכל סיפורי התנ"ך. למרות החינוך שקיבלתי בבית, תמיד האמנתי באלוהי אברהם, יצחק ויעקב.
ככל שגדלתי, המשכתי לחשוב על אלוהים. בלימודי בר המצווה שלי, שאלתי את החזן שלימד אותי איך נזהה את המשיח כשיבוא, ואיך נדע שהוא משבט יהודה ומצאצאי דוד ככתוב? החזן לא ידע מה לענות לשאלות אלו. אני נותרתי מבולבל עם הרגשה שכל ההמתנה הזאת למשיח אינה הגיונית ואינה מסתדרת עם הכתוב בתנ"ך.
בגיל 14 וחצי אבי נשלח לניו יורק מטעם העבודה. אני ואמי עברנו איתו, ושם סיימתי את התיכון והאוניברסיטה. בזכות לימודי המתמטיקה שלי באוניברסיטה קיבלתי עבודה כמורה פרטי. יום אחד, במסגרת עבודתי, עזרתי לבחורה בשם דינה. היא סיפרה לי שהיא יהודיה, ושהיא מאמינה שישוע הוא המשיח. ידעתי מה פירוש המילה ישוע בעברית, אך לעולם לא שמעתי שם כזה. היא סיפרה לי שישוע הוא זה שגם נקרא "ג'יזוס." נדהמתי לפגוש יהודיה שמאמינה ביש"ו. גם נדהמתי לגלות שהשם האמיתי של יש"ו זה ישוע. הייתי חייב לדעת עוד, וקבעתי עם דינה פגישה לעוד יומיים. בפגישה השנייה שלי עם דינה, היא פתחה בפני ספר תנ"ך והראתה לי נבואות על המשיח. חלק מהנבואות שדינה הראתה לי כבר הכרתי, וחלק לא הכרתי. דינה גם הראתה לי בברית החדשה איך ישוע מילא את הנבואות המשיחיות ע"י המסופר בברית החדשה.
שבוע אחרי שפגשתי את דינה הבנתי בליבי ובראשי שלא צריך עוד לחכות למשיח, כי הוא כבר בא. קיבלתי את ישוע כמושיעי בדצמבר 1997. ישוע שינה את חיי ונתן לי חיים חדשים. באוגוסט 1999 אני ודינה התחתנו וחזרנו לגור בארץ.
ישוע אמר: הנני עומד ליד הדלת ודופק. איש כי ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אכנס ואסעד אתו, והוא אתי. המנצח אתן לו לשבת אתי על כסאי כמו שגם אני ניצחתי וישבתי עם אבי על כסאו."
התגלות יוחנן ג:20-21