ששת ימי הבריאה- חלק ג

Posted on Posted in כללי

בפרק זה נבחן את תורת האדם אל מול מה שנלמד בכתובים, נבדיל ביניהם ונראה מה אומרת בדיוק כל אחת מהתורות.

האם יכולות השתיים לעבוד במקביל או שאחת שוללת את השנייה?!

נבחן את הראיות המדעיות ונבדוק איזה תורה נותנת יותר תשובות ביחס לראיות המדעיות.

כמו כן ננסה לענות על ארבע שאלות שמעסיקות כל אחד ואחת מאתנו:

  • מי אני?
  • מהיכן הגעתי?
  • למה אני פה?
  • ומה קורה כאשר מתים?

הקרב האמתי בין שתי האמונות הוא בעצם ההיסטוריה של המוות.

לפי הכתובים, המוות הגיע לעולם הזה בגלל החטא. היצירה הראשונית היא טובה וטהורה והמוות שהגיע לעולם הוא האויב שלנו ויום יבוא ונשתחרר ממנו.

לפי תורת האדם המוות הוא המפתח להתפתחות האנושית, המוות הוא הישג שמאפשר לציליוויזציה לסנן את החלשים בקרבה ולעלות לשלב הבא בהתפתחותה.

תורת האדם (אבולוציה והמפץ הגדול)

  • בראשית היה כלום ו"הכלום" יצר\ברא הכול.
  • פיצוץ שלרוב יוצר כאוס, יצר הפעם סדר.
  • כוכבים, פלנטות, הירח והשמש נוצרו בעקבות אותו פיצוץ שיצר את הגלקסיה.
  • החוקים הפיזיים של הטבע (תרמודנמיקה, כוח המשיכה, אנרציה וכו') התפתחו במשך הזמן ובאופן ספונטני ללא הכוונה.
  • התא הראשון התפתח מעצמו דרך שילוב של כמה גורמים קוסמיים כמו "מרק" כימי ופעילות געשית.
  • סדר היצירה – יצורים מימיים, דו חיים, לטאות, עופות, יונקים ובני אדם. 1
  • לכולנו אב קדמון משותף (כלומר בני אדם וצמחים הגיעו מאותו מקור).
  • חוק הבררה הטבעית מסנן ומקדם את האוכלוסייה לשלב הבא באבולוציה.
  • מוטציות הם הכלי האבולוציוני להתפתחות (מוטציות – סטייה של התקן, מעולם לא אובחנה מוטציה מועילה.) רוב המוטציות הן ירידה בנתונים הגנטיים ולא הוספה וכאשר יש מוטציות מכוונות במעבדה מדובר לרוב על תוספות מחרידות ולא מועילות לבעל החיים שקיבל אותן. 2
  • מיליארדים של שנים הם המפתח להתפתחות (הזמן הוא החלק החשוב). 3

הכתובים: התנ"ך והברית החדשה

  • בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ…
  • העולם נברא בשישה ימים.
  • אלוהים, בעצמת פיו, הוא שיצר הכול, אלוהים דיבר והיצירה יצאה לפועל.

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר, וַיְהִי-אוֹר". בראשית א 3

  • אלוהים נטע את הכוכבים והמאורות במקום הנכון שמספק לנו חיים.

"הַשָּׁמַיִם, מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו, מַגִּיד הָרָקִיע". תהילים י 2

 

  • אלוהים הוא שיצר את החוקים. הוא הגביל אותנו לממדים מסוימים ואפשר לנו להשתמש באחוז קטן מהיכולת המוחית שלנו כדי שנוכל להבין את החוקים הבסיסיים ולא יותר מזה, חוק לא נוצר מעצמו יש לו מחוקק.

"כָּךְ תּוּכְלוּ לְהָבִין יַחַד עִם כָּל הַקְּדוֹשִׁים מָה הָרֹחַב וְהָאֹרֶךְ וְהַגֹּבַהּ וְהָעֹמֶק וְלָדַעַת אֶת אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ הַנִּשְׂגָּבָה מִדַּעַת, לְמַעַן תִּמָּלְאוּ בְּכָל מְלוֹא הָאֱלֹהִים. וְלוֹ אֲשֶׁר יָכוֹל לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁאָנוּ מְבַקְשִׁים אוֹ מִמַּה שֶּׁעוֹלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ, כְּפִי כֹּחוֹ הַפּוֹעֵל בָּנו". אל האפסים ג 18-20

  • סדר היצירה – אור וחושך, מים ושמים, צמחים (עצים, שיחים, פירות וכו'), מאורות (שמש, ירח וכוכבים), שרץ, נפש חיה ועוף הארץ והשמים, בני אדם.
  • "התא הפשוט" מורכב כמו מפעל של מרצדס או Apple, ראייה שמעידה על יוצר אינטילגנטי.
  • האב הקדמון המשותף שלנו הוא לפי המין שאותו יצר אלוהים, כלומר לכולנו אב קדמון משותף (נוח ובניו) ולכל מין יש את האב הקדמון שלו. אריה, נמר וטיגריס חולקים אב קדמון משותף, ראש משפחת החתולים.
  • חוק הבררה הטבעית – חוק זה גורס שהסביבה הטבעית גורמת לשינויים במשך הדורות. למשל חיות בעלות פרווה עבה יישרדו בסיביר לעומת חיות שנולדו ללא הגנה מהקור. במשך הזמן המטען הגנטי של חיות בעלות פרווה עבה עובר לצאצאים דבר שמאפשר לציליוויזציה להתפתח באיזור מסוים בהתאם ליכולות הגנטיות שלה.

(השאלה היא האם אותן חיות התקדמו אבולוציונית או שהרוויחו מטען גנטי אחד על חשבון אחר?!(  לפי התנ"ך אלהים ציווה על כל החי להתרבות ולהפיץ את צאצאיו בארץ.

"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל נֹחַ לֵאמֹר צֵא, מִן הַתֵּבָה אַתָּה, וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ.  כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ מִכָּל בָּשָׂר, בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ הוצא (הַיְצֵא) אִתָּךְ; וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ". בראשית ח 15-20

לאחר שמנינו מאפיינים מכל תורה ננסה לענות על השאלות הקיומיות שהצגנו בתחילת הפרק.

לפי תורת האדם:

מי אני? אני טעות סטטיסטית. שילוב של כמה גורמים רנדומליים יצר אותי ובאותה מידה יכולתי לצאת צמח או קוף.

מהיכן הגעתי? הכלום יצר את הכול. המקום שממנו הגעתי הוא חסר משמעות אנחנו אבק כוכבים, זכר למפץ הגדול.

למה אני פה? ובכן תורה זאת גורסת שאין יוצר ולכן המשמעות לחיי היא אינדיבידואלית. כל אחד רואה את רצונותיו ואת הדרך להגשימם לפי תפיסת עולמו האישית לגבי מה נכון ומה לא. בעיני אדם מסוים לגנוב או לנאוף זה בסדר בעוד בעיני אדם אחר זה אסור.

מה קורה כאשר מתים? הופכים לעפר, מזון לתולעים. אין המשכיות של הנשמה, לא בטוח שיש בכלל נשמה.

לפי הכתובים (תנ"ך וברית חדשה)

מי אני? אלוהים בחר בי באופן אישי. הוא נתן לי נשמה וחיים ואפשר לי להעמיד שושלת וליצור בצלמי את צאצאיי.

מהיכן הגעתי? מממקור שמעבר להבנתנו הנמצא מחוץ לממדים המוכרים לנו אשר אינו מוגבל לחוקים הפיזיים שלנו.

למה אני פה? אני פה בגלל שאבות אבותיי חטאו ונפלו מגן עדן. מאז ועד היום אנחנו חיים בעולם חוטא וזמני, ומטרתנו היא להבחין בין הטוב לרע ולבחור בטוב. יש תכלית לחיי ויש השלכות להחלטות שאני מקבל ומיישם בחיים האלה.

מה קורה כאשר מתים? יש עולם הבא. כולנו נגיע ליום הדין ובו אלוהים ישפוט אותנו. כולנו אשמים ואין צדיק, אולם אלוהים הוא אבא אוהב ולכן הוא נתן לנו אפשרות לסליחת חטאים ולכפרה. הוא שלח את בנו ישוע ודרכו נתן לנו סליחת חטאים. במידה ונימצא מתאימים, נזכה לבלות את הנצח בנוכחות אלוהים ובמשכנו (מה זה ואיפה בדיוק?! אין איש יודע בדיוק), במידה ואנו אשמים ונמות ללא סליחה וכפרה, נישפט לחיי נצח במקום שבו כל אדם יקבל את אשר מגיע לו.

לסיכום, בחנו את שתי התורות וראינו שהן שוללות זו את זו, החל מסדר היצירה ועד לסיבה ולתכלית של הבריאה.

תורת האדם שוללת כל התערבות אינטילגנטית בבריאה ומכוונת במטרה להמעיט מחשיבות הכתובים ודבר אלוהים.

בשל גאווה אנושית אנו מלמדים את עצמנו ואת ילדינו שהתורה שהמצאנו היא המדעית והנכונה כשבמציאות כאשר בודקים את הראיות המדעיות ומאמתים אותן עם הכתובים מגלים שההשקפה האנושית סותרת גם את הראיות המדעיות וגם את אלה מהכתובים.

כשאנו משתמשים בהשערות שמבוססת על הכתובים ובוחנים ראיות מדעיות, אנו מגלים שלא רק שאין סתירה אלא שאמינות הכתובים מתחזקת.

מעבר לוויכוח בין התורות, יש רק תורה אחת שמספקת לנו הסברים מדויקים והגיוניים, גם דרך ראיות מדעיות וזוהי תורת הכתובים.

תורת האדם, לא רק שאיננה מספקת תשובות, היא מעוררת בנו עוד שאלות וחוסר מוסר והבנה. אנחנו מוצאים את עצמנו מסתמכים על "חכמים" שיסבירו לנו את המציאות במקום לבחון הכול בעצמנו כמו שנדרש מאתנו בכתובים. 

בנוסף תורת האדם מבקשת לשלול כל ראייה שתומכת ביצירה אינטילגנטית דבר שמצביע על מטרה מכוונת שמטרתה לא להגיע לחקר האמת אלא ליצור סוג של דת חדשה שבה אין יוצר ואין השלכות למעשינו. אנחנו בעצם האלוהים של העולם האישי שלנו וכל אחד יעצב את עולמו לפי יכולתו ורצונו.

צורת חשיבה כזאת מביאה להיתדרדרות מוסרית ולסיפוק אישי. הכתובים, לעומת זאת, דורשים מאתנו להתנהג בדרך מסוימת, מכתיבים לנו את החוקים ומציינים בפנינו מה מותר ומה אסור. הם סוללים לפנינו את הדרך הנכונה ללכת בה אשר רק דרכה נזכה לחיות את הנצח במשכנו של אלוהים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *