פורים שמח

Posted on Posted in כללי

 

 

וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר; וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה, לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם (אסתר ט 28).

 

חג פורים הוא חג המציין את אסתר המלכה, את מרדכי ואת ניצחונם מול המזימה שנרקמה נגד היהודים בפרס במאה ה-5 לפני הספירה, אבל המסר של החג רלוונטי גם היום.

מגילת אסתר מתארת קהילה נרדפת ומספרת על המעשים שאלוהים עושה מאחורי הקלעים.

אלוהים בדרך כלל נמצא "מאחורי הקלעים", בוחן את אירועי החיים ומכוון אותם לתפארתו ולטובת ילדיו, הלוא הם אנחנו.

אמנם מאמינים רבים מסרבים להאמין בגדולת אלוהים, אבל אלה שעיניהם בראשם מסוגלים לזהות את מעשיו בתהליכים המתרחשים סביבם ובעולם כולו.

העולם חוזר על שגיאות העבר, ולא רחוק היום שבו נצטרך להכריע בין אמונתנו לבין רצון העולם. תקוותנו היא לעמוד איתן באמונה ולנצח את העולם הזה.

נַחֲזִיקָה נָא בַּתִּקְוָה שֶׁאָנוּ מַצְהִירִים עָלֶיהָ וְאַל נִמּוֹט, שֶׁכֵּן נֶאֱמָן הַמַּבְטִיחַ.  נָשִׂים לִבֵּנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, לְעוֹרֵר זֶה אֶת זֶה לְאַהֲבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. בַּל  נַזְנִיחַ אֶת הִתְכַּנְּסוּתֵנוּ כְּמִנְהַג כַּמָּה אֲנָשִׁים, כִּי אִם נְעוֹדֵד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וּבְיִחוּד בִּרְאוֹתְכֶם כִּי קָרֵב הַיּוֹם  (אל העברים י 25-23).

 

מגילת אסתר 

אמנם מחבר מגילת אסתר איננו מזוהה, אבל ככל הנראה, הוא היה יהודי שגר בפרס והכיר את מנהגי הממלכה. התלמוד מייחס את כתיבת המגילה לאנשי "הכנסת הגדולה" 1 , שרובם חיו בתקופה שבין הנביאים האחרונים ועד לרבנים הגדולים של התלמוד והמשנה.

חז"ל  וההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, ייחסו את המגילה למרדכי.

גם המועד המדויק של התרחשות האירועים במגילה איננו ידוע, אולם האירועים המתוארים בספר מדברים על שלטונו של המלך אחשוורוש,  מלך ידוע שהוזכר בכמה תרבויות, כמו היוונית, שם הוא מוכר בשם "סרכסס". אחשוורוש מלך בין השנים 486-465 לפני הספירה.

על פי ההשערות, המגילה נכתבה זמן קצר לאחר האירועים המתוארים בה ולפני נפילת האימפריה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול בשנת 331 לפני הספירה. העברית במגילה דומה לעברית בספר דברי הימים ודניאל, דבר המעיד ששלושת החיבורים נכתבו באותה תקופה. המחבר הכיר את חיי החצר של בית המלוכה הפרסי ואת מנהגי התרבות, ומצביע בבירור על המאה ה-5 לפני הספירה.

אסתר המלכה

הסיפור של אסתר המלכה התרחש בתקופת הממלכה האחמנית, ששלטה בפרס בין השנים 646 – 330 לפני הספירה. ליתר דיוק, האירועים המתרחשים מציינים את סיום תקופת שלטונו של כורש שעליו כתב ישעיהו הנביא. נבואתו של ישעיהו, שהוצגה בפני כורש גרמה לכך שגולי יהודה הורשו לחזור לאדמתם ולהקים מחדש את בית המקדש. הנביא עזרא כבר התנבא בתקופה הזאת מארץ הקודש, דבר המציב את מגילת אסתר בפרק זמן מאוד ספציפי וברור מבחינה היסטורית.

אסתר ומרדכי חיו בשושן הבירה, עיר בעלת חשיבות פוליטית ותרבותית ומרכז הדת הפרסית במשך דורות. בזמנה של אסתר, הייתה העיר אחת מיני בירות רבות אחרות של האימפריה, שהשתרעה מהודו ועד אתיופיה (כוש) בדרום וטורקיה במערב.

שרידיה של שושן הבירה נמצאים באיראן ליד הגבול עם עיראק.

המטרה העיקרית של המגילה היא לספר את סיפור חג פורים ואת חגיגת הישועה מהצורר הפרסי.

מאז חורבן בית שני ועד היום, מגילת אסתר נקראת בבתים יהודיים בשלמותה. חג פורים והסיפור מאחוריו ידועים כמעט לכל יהודי באשר הוא. הספר היה למקור של עידוד ותקווה במשך הדורות בקרב העם היהודי, שבדומה לאסתר ומרדכי, חי הרחק מארץ הקודש ויהדותו הייתה הגורם המאחד שלו.

סיפורה של אסתר המלכה דומה לסיפור של יוסף מול פרעה ושל הנביא דניאל בחצר המלכות הפרסית.

בכל המקרים האלה, אלוהים השתמש ביהודי אחד כדי להציל ממוות מצד אחד ומצד שני לרומם אותו לתפקיד בעל משמעות וכוח רב.

אסתר, נערה יהודייה שגודלה וחונכה אצל דודה מרדכי, הפכה לאשתו השנייה של אחשוורוש, מלך פרס. לפי המסורת, מרדכי היה  יועצו של המלך וסירב לדרישותיו של המן (יועץ אחר וקרוב מאוד למלך), וסירב להשתחוות בפניו.

בזעמו, המן רקם מזימה להרוג את כל היהודים בשושן ולהקים עמוד תלייה בשביל מרדכי.

המן הטיל פור כדי להחליט באיזה יום היהודים ימותו. מכאן נובע שם החג, "פורים".

מרדכי גילה את מזימתו של המן, סיפר עליה לאסתר המלכה, ובהוראת אחשוורוש, המן הוא זה שנתלה על עמוד התלייה שהוכן בעבור מרדכי.

חג פורים מסמל את הניצחון היהודי על המזימה להשמדתו, ולאורך ההיסטוריה, העם היהודי התגבר על מזימות דומות המחדדות את הסיפור  ומדגישות את התערבות אלוהים.

המסורת היהודית מצווה להקשיב לסיפור החג ולקרוא מהמגילה. מסורת נוספת שכולנו מכירים, היא להגיע מחופשים לבית הכנסת או לאירועי החג, ולהרעיש ברעשן כשמקריאים את שמו של המן הרשע.

חג פורים הוא חג של שמחה וניצחון. אנו מתחפשים ומעניקים משלוחי מנות. אמנם אנחנו עושים זאת בקלות דעת ומתוך הרגל,  אבל הסיפור מאחורי המסורת חשוב, ועלינו לזכור אותו כדי לזכור מה אלוהים עשה בעבורנו ועד כמה עמנו פגיע וצריך להישאר מאוחד.

וַיִּכְתֹּב  מָרְדֳּכַי, אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים, וְהָרְחוֹקִים.   לְקַיֵּם, עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:  בְּכָל שָׁנָה, וְשָׁנָה.   כַּיָּמִים, אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם,  וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים"  (אסתר ט 23-20)

 

חג שמח ומבורך !!!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *