עם ישראל

Posted on Posted in כללי

כשאנחנו מעיינים בנבואות התנ"ך, הולך ומתבהר לנו שהכתובים מציינים זמן רב מראש תהליכים שעתידים להתרחש. למשל, את עלייתן ונפילתן של אימפריות גדולות.

לעתים התנ"ך מצביע על מקום או אירוע היסטורי שהאקדמיה שוללת או אינה מקבלת בשל "חוסר ראיות", אולם מאוחר יותר נאלצת לקבל בשל ממצאים ארכיאולוגים שמחזקים את ההיסטוריה כפי שהיא מוצגת בתנ"ך.

לדוגמה: העיר נינווה, בירת האימפריה האשורית, נחשבה במשך שנים רבות למיתוס תנכ"י. האקדמיה שללה את קיומה של העיר עד שנת 1849, שנה שבה הוכיחו חפירות ארכיאולוגיות את הטענה המקראית לקיומה.

דוגמה נוספת היא העיר בבל.

אמנם התנ"ך מדבר על כל האימפריות בעולם העתיק ועל אלה שעתידות להגיע, אבל הוא מתמקד בעיקר בעם ישראל.

למעשה, ההיסטוריה של עם ישראל היא עדות לכך שהתנ"ך הוא על-טבעי.

כשאנו בוחנים את הנבואות על עם ישראל ומשווים אותן לתיעוד ההיסטורי, אנו רואים שוב ושוב שהכתוב בתנ"ך הוא אמת.

מפה נבואית  

כשעם ישראל הגיע לגדות הירדן, ולפני שאיש מבני ישראל דרך בארץ המובטחת, אלוהים כבר סיפק באמצעות משה "מפה נבואית" של כל ההיסטוריה של עם ישראל. ספר דברים כתוב כמו מפה הצופה את העתיד לפני התרחשותו. הוא סוקר את כל ההיסטוריה של ישראל שלושת אלפים שנה מראש.

בתהליך שבו משה לימד את עם ישראל, הוא סיפק להם הצצה לעתיד בארצם, ברגע שיעברו את הירדן ויתיישבו בארץ המובטחת.

וְאֶתְכֶם לָקַח יְהוָה, וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה, כַּיּוֹם הַזֶּה.  וַיהוָה הִתְאַנַּף בִּי, עַל דִּבְרֵיכֶם; וַיִּשָּׁבַעלְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן, וּלְבִלְתִּי-בֹא אֶל-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה . כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת-הַיַּרְדֵּן; וְאַתֶּם, עֹבְרִים, וִירִשְׁתֶּם, אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן-תִּשְׁכְּחוּ אֶת-בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר כָּרַת, עִמָּכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵשׁ אֹכְלָה הוּא:  אֵל, קַנָּא. 
 כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ; וְהִשְׁחַתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְהַכְעִיסוֹ הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, כִּי-אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר, מֵעַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:  לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ, כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן.   וְהֵפִיץ יְהוָה אֶתְכֶם,   בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם, מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה.   וַעֲבַדְתֶּם-שָׁם אֱלֹהִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם:  עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא-יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן, וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן. וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמָצָאתָ:  כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ. כִּי אֵל רַחוּם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ; וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת-בְּרִית אֲבֹתֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם (דברים ד 31-20).

להלן עיקרי הדברים שאמר משה:

  • בני ישראל ישבו בארץ המובטחת זמן רב.
  • עם ישראל יחטא ויידרדר לעבודת אלילים.
  • עם ישראל יגורש מעל אדמתו.
  • אלוהים יפזר את עם ישראל בין הגויים.
  • עם ישראל יתבולל בין הגויים ויתמסר לעבודת אלילים.
  • כשעם ישראל יהיה נרדף ומפוזר בין הגויים, הוא ישוב ויבקש את אלוהים מעומק לבו.
  • באחרית הימים, עם ישראל ישוב לאלוהיו, ידרוש את פניו וימצא אותו.

חמשת הנקודות הראשונות כבר התרחשו בהיסטוריה של עם ישראל ולכן סביר להניח שגם הנקודות האחרות יתרחשו באותה דרך ובאותה צורה שניבא משה.

הסבר נרחב ומפורט לגבי ההיסטוריה של עם ישראל ועתידו:

  • אלוהים יברך את עם ישראל בהתאם למידת הציות שלו ( דברים כו 13-3, כח 14-1).
  • עם ישראל יבחר לכפור באלוהים (דברים לא 21-16).
  • אלוהים יעניש את עם ישראל בגלל כפירתו בו (דברים כח 60-15).
  • עם ישראל ייפול בידי אויביו (דברים כח 39-32, 57-48).
  • אויבי ישראל יחזיקו באדמתה (דברים כז, לב).
  • האדמה תהפוך לשממה (דברים כח 42-38, כט 23).
  • עם ישראל יתפזר בתפוצות (דברים כח 67-63, לב 26).
  • עם ישראל יהפוך מעם גדול ורב לעם קטן ומדולדל (דברים כח 62)
  • עם ישראל יחזור בתשובה לאחר תקופה קשה של פורענות ורדיפות (הושע ה 15).
  • אלוהים ישיב את עם ישראל לאדמתו ויאסוף אותו מכל קצוות תבל (דברים ל 10-3, ישעיה יא 11).

אם כן, זוהי ההיסטוריה שנכתבה מראש. ישראל היא ה"משקפת" שבאמצעותה התנ"ך מראה את העבר והעתיד של העולם כולו.

עם ישראל הוא האמצעי שדרכו אלוהים תכנן לגאול את בני האדם ושבאמצעותו הוא פועל.

אחד הנסים הגדולים בתנ"ך, קיומו של העם היהודי, מתרחש לנגד עינינו למרות הניסיונות החוזרים ונשנים של אימפריות שונות במשך אלפי שנים, להשמיד את העם היהודי.

הפרסים, היוונים, הרומאים, הצלבנים והנאצים נכשלו במזימתם להשמיד את העם היהודי.

עם ישראל החל כמשפחה אחת שירדה למצרים, ולאחר ארבע מאות שנות סבל ושעבוד, התלכדה והפכה לעם.

אלוהים מכנה את עם ישראל "בני בכורי", ותכנן להשתמש בו ככדי לשלוח את הגואל שיגאל את העולם כולו, ישוע המשיח היהודי.

וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל (שמות ד 22).

סיפורנו מתחיל באברהם ובנחלה שאלוהים מבטיח לו ולצאצאיו.

הנביאים מספרים שהעולם כולו יחמוד את האדמה הזאת ואף יצא למלחמות בעבורה, דבר שאנו עדים לו כיום ומאשש שוב את אמינות התנ"ך.

אולם הנקודה המרכזית איננה רק הזכות היהודית לאדמה שאלוהים הבטיח לאברהם, אלא הרבה יותר מזה: היא תכנית אלוהים לגאול את האנושות כולה.

עם ישראל ידע עליות ומורדות ביחסו לאלוהים, והכול צוין בידי הנביאים בתקופת התנ"ך.

מלחמת האחים שפרצה בעם ישראל לאחר מות המלך שלמה, הובילה לקריסתן ההדרגתית של שתי הממלכות.

הממלכה הצפונית הלכה ושקעה ובסופו של דבר נעלמה.

ההבטחה של אלוהים לדוד המלך היא הסיבה שהממלכה הדרומית לא נעלמה גם היא, למרות העובדה שנענשה ויצאה לגלות בבל (דברים כח 57-49).

הנביא ירמיהו ניבא שאחרי שבעים שנה, עם ישראל יחזור לארצו )ירמיה כה 12-11),  והנבואה התגשמה כעבור שבעים שנה בדיוק.

עם ישראל בתפוצות

למרות העובדה שעם ישראל יצא לגלות והבבלים נישלו אותם מאדמתם, אלוהים ניסה שוב ושוב לגרום לעם ישראל לציית.

הגעתו של המשיח, פועלו ולבסוף דחייתו מצד עמו הן עובדות שידועות לנו, המאמינים בישוע, אולם רק מעטים מבינים עד כמה האירוע הזה הוביל ליציאה לגלות – גירושו ונישולו של עם ישראל מאדמתו.

ישוע אמר את הדברים הבאים (מתי כג 39-34) וציטט בהם פסוקים מהתנ"ך או הסתמך עליהם (המובאות מופיעות בסוגריים במקומות המתאימים).

 לָכֵן הִנְנִי שׁוֹלֵחַ  לָכֶם נְבִיאִים וַחֲכָמִים וְסוֹפְרִים וּמֵהֶם תַּהַרְגוּ וְתִצְלְבוּ וּמֵהֶם תַּלְקוּ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּכֶם וְתִרְדְּפוּם מֵעִיר לְעִיר (בראשית ד 8)לְמַעַן יָבוֹא עֲלֵיכֶם כָּל דָּם נָקִי שֶׁנִשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ מִדַּם הֶבֶל הַצַּדִּיק עַד דַּם זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה.

אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בּוֹא  יָבוֹא כָּל זֶה עַל הַדּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר רְצַחְתֶּם אוֹתוֹ בֵּין  הַהֵיכָל לַמִזְבֵּחַ (דברי הימים ב כד 22-20).  

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הַהוֹרֶגֶת אֶת הַנְּבִיאִים וְסוֹקֶלֶת אֶת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ, כַּמָה פְּעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת בָּנַיִךְ כְּתַרְנְגֹלֶת הַמְקַבֶּצֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא רְצִיתֶם (ישעיה סה 2, נחמיה ט 26).

הִנֵּה בֵּיתְכֶם יִנָּטֵשׁ לָכֶם וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: מֵעַתָּה לֹא תִּרְאוּנִי עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם  יְהוָה' (תהלים קיח 26).

 דחייתו של המשיח,  הובילה לחורבן ירושלים בידי הרומאים בשנת 70 לספירה.

בְּחֶרֶב יִפְּלוּ וְיֻגְלוּ אֶל כָּל הַגּוֹיִם, וִירוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה מִרְמָס לְגוֹיִם עַד אֲשֶׁר יִמָּלְאוּ עִתּוֹת הַגּוֹיִם (לוקס כא 24).

קיבוץ הגלויות

שיבת ישראל לארצו בפעם השנייה היא המפתח להבין את הזמן שבו אנו חיים לפי זווית הראייה של כתבי הקודש.

 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי, הַיָּם. וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ (ישעיה יא 12-11).

החזרה הראשונה של ישראל לארצו הייתה מגלות בבל. השנייה מתרחשת בימינו, ואנו צופים בהתרחשותה לנגד עינינו. ב 14 במאי 1948 , בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל, והוויכוח אם דבר אלוהים חי ותקף קיבל חיזוק משמעותי. ישראל הדהימה את העולם בעמידתה האיתנה מול העולם הערבי ובניצחונותיה המרשימים. אולם חשוב לזכור שהתנ"ך מנבא לנו עוד קרבות רבים וקשים.

היות שחלק ניכר מהעתיד של עם ישראל כרוך בדמותו של המשיח היהודי שיגאל את עמו, עלינו לתהות אם הנקודות האחרונות שציינו מספר דברים ושעוד לא התגשמו, עתידות להתגשם ואולי עוד בימינו.

אסיים בתהלים קיח 29-21.  מי יודע, אולי בקרוב נשיר זאת כולנו כעם אחד לכבוד שובו של המשיח.

אוֹדְךָ, כִּי עֲנִיתָנִי; וַתְּהִי לִי  לִישׁוּעָה.

אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.
מֵאֵת יְהוָה, הָיְתָה זֹּאת; הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ.
זֶה-הַיּוֹם, עָשָׂה יְהוָה; נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.
אָנָּא יְהוָה, הוֹשִׁיעָה נָּא; אָנָּא יְהוָה, הַצְלִיחָה נָּא.
בָּרוּךְ הַבָּא, בְּשֵׁם יְהוָה; בֵּרַכְנוּכֶם, מִבֵּית יְהוָה.
אֵל, יְהוָה–וַיָּאֶר-לָנוּ:  אִסְרוּחַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת, הַמִּזְבֵּחַ.
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ; אֱלֹהַי, אֲרוֹמְמֶךָּ.
הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

2 thoughts on “עם ישראל

  1. מדהים מה שאלוהים עושה! אני חושב שכל יהודי בעולם צריך ללמוד את זה כתוב מאד יפה ומובן. תודה לכם יישר כח

  2. מדהים מה שאלוהים עושה! אני חושב שכל יהודי בעולם צריך ללמוד את זה כתוב מאד יפה ומובן. תודה לכם יישר כח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *