מה היה יחסו של ישוע לתנ"ך?

Posted on Posted in שאלות ותשובות

"ישו היה אנטישמי, הטיף נגד התנ"ך והתחיל דת חדשה", תשובה ישראלית ממוצעת בה אנו עלולים להיתקל כתוצאה מדעה קדומה ובורות.

אך דעתו של ישוע על התנ"ך הייתה ברורה לחלוטין. הוא האמין שהתנ"ך הוא דבר אלוהים.
הוא אמר: "את הכתוב אי אפשר להפר" (יוחנן י' 35). הוא קרא לתנ"ך "מצוות אלוהים" ו"דבר אלוהים" (מתי ט"ו 3-6). הוא אמר שהתנ"ך הוא נצחי: "אף יוד או תג אחד לא יעברו מן התורה בטרם יתקיים הכול" (מתי ה' 18). ישוע הסתמך על התנ"ך באופן קבוע כשדיבר עם תלמידיו
ועם אחרים: "האם לא קראתם את מה שנאמר לכם מפי אלוהים?" (מתי כ"ב 31); ישנן דוגמאות רבות בהן ציטט ישוע בברית החדשה את התנ"ך. הוא האמין בתנ"ך וסמך על אמינותו.
ישוע התייחס לאירועים רבים שמתוארים בתנ"ך, כמו מהפיכת סדום ועמורה ומות אשת לוט (לוקס י"ז 29-32), רצח הבל (לוקס י"א 51), סיפור הסנה הבוער (מרקוס י"ב 26), המן שניתן לבני ישראל במדבר (יוחנן ו' 31-51), משפט צור וצידון (מתי י"א 32) ועוד רבים אחרים.
ישוע כן הטיף נגד הרבנים כי ראה בהם כצבועים, כאלו שאומרים לעשות משהו שאינם עושים בעצמם, אלא להפך. הוא הטיף נגד "התורה שבעל פה" והמצוות שאינן מהתורה, לדוגמא:
"אחרי כן נגשו אל ישוע סופרים ופרושים (הרבנים של אז) מירושלים ושאלו אותו: "מדוע עוברים תלמידיך על מסרת הזקנים, שאין הם נוטלים ידיים לסעודה?" השיב ואמר להם: "מדוע גם אתם עוברים על מצוות אלוהים למען המסורת שלכם? הן האלוהים צווה, 'כבד את-אביך ואת-אמך' ו'מקלל אביו ואמו מות יומת', אבל אתם אומרים, 'כל האומר לאביו או לאמו, "כל דבר משלי שאתה יכול ליהנות ממנו הרי הוא הקדש1", אינו חייב לכבד את אביו ואמו'; והפרתם את דבר אלוהים למען המסורת שלכם. צבועים! היטב נבא עליכם ישעיהו באמרו: 'העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני. ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה'." הוא קרא לעם ואמר להם: "שמעו והבינו, לא הנכנס אל הפה מטמא את האדם, אלא היוצא מן הפה – זה מטמא את האדם." נגשו תלמידיו ואמרו לו: "האם אתה יודע שהפרושים בשמעם את הדבר הזדעזעו?" השיב ישוע ואמר: "כל נטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר. הניחו להם. מורי-דרך עיוורים הם לעיוורים; ואם עיוור מדריך את העיוור הרי שניהם יפלו לבור." (הבשורה על פי מתי ט"ו).
ישוע מזכיר לנו כיצד דת מתפתחת – על מסורות. ישוע לא זלזל בתורה, הוא לא עשה דבר או אמר דבר או לימד דבר שהיה מנוגד לתורה, אולם הוא דחה לחלוטין את המסורות שהרבנים בימיו כל כך קידשו. הדת מרחיקה אותנו מאלוהים ומקרבת אותנו במקום זה, למסורת שפיתחו אנשי דת "עשה ואל תעשה". כיום, כל הדתיים מכירים טוב יותר את המסורת (תלמוד) מאשר את התנ"ך, ואינם יודעים להבדיל בין מצווה מהתנ"ך למצווה מהתלמוד. במשך ההיסטוריה, אינספור מצוות של אלוהים הופרו לטובת המסורת.
ישוע כעס על הרבנים בימיו ולכן ציטט את מה שניבא עליהם ישעיהו הנביא מאות שנים קודם לכן. הדברים כאן של ישוע מתארים בדיוק רב את האופן בו אנחנו מתפללים בבית-הכנסת. יש לנו תפילה מוכתבת מראש לכל יום שבשנה ובכל פעם שאנחנו צריכים להתפלל עם אנשים אחרים קשה להימנע מהתחושה שמדובר בתחרות קריאה. למעשה זה מאוד מתסכל לא לעמוד בקצב של כולם, או 'לאבד' את המקום, ואז מופיע מישהו שתוך כדי מלמול ובהפגנת נוכחות 'עוזר לך' להתגבר על הבלבול ומוצא את המקום עבורך בסידור. ישוע מזכיר לנו כאן משהו שהדת עוזרת לנו לשכוח, אלוהים רואה את הלב, הוא לא מתרשם מכל התנוחות היפות שבהם אנו קוראים מספר תפילה כזה או אחר. על-פי ההבחנה של ישוע הלב של אנשי הדת בימיו היה רחוק מאלוהים, למעשה מה שעניין אותם היה 'מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה', דברי החכמים והרבנים, "התפלפלות", במקום דבר אלוהים האמיתי. בנושא הזה, באופן מפתיע, המצב כיום אינו שונה כלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *